יער מאכל שיקומי

יערה לוגו.png
home-icon-silhouette.png
נועה
נועה

אשת חינוך וטבע ומתמחה בפסיכולוגיה חינוכית. חיה את הקשר שבין נפש וסביבה ופועלת לשילוב שני התחומים מתוך אמונה בקשרים ההדדיים העמוקים בין השניים.​

אמא לשניים נשואה לאור ומתמחה בפסיכולוגיה חינוכית. כמי שהתחנכה על ערכי שמירה על הסביבה וגדלה בחוגי הסיירות, החיבור עם הטבע נראה לי משהו בסיסי והכרחי לקיום אדם. כחלק מהניסיון להגשים את עצמי וכחלק מהמסע המשפחתי אליו אני ואור בחרנו לצאת בשנים האחרונות, ביקשנו לנסות להקים מרחב שישלב בין שני התחומים של טיפול וטבע. מתוך רצון לקיים אורח חיים פשוט יותר ולצאת ממעגל במירוץ המעגל. החיפוש אחר שותפים הביא אותנו לנועם וליאור המהממים ולמושב קידרון, בסמיכות ובשותפות עם יער המאכל הקיים הוותיק.

נועם

כשהייתי ילד קטן גיליתי את עבודת האדמה. שכנה חדשה עברה לגור בדירה מתחתנו והתחילה להפריח את שממת גינת הבניין שלנו. אני, בן 4 או 5, בתיווך של אבא ניגשתי לעזור לה והפכתי את הגינה לתחביב העיקרי שלי. מסיפורים של ההורים שלי מסתבר שבכל פעם שהייתי רואה את השכנה עובדת למטה הייתי רץ במורד המדרגות ומיד נמצא שם איתה בגינה. כל כך אהבתי גינון שההורים שלי חיפשו לי חוג. חוג לא נמצא כי הייתי קטן מידי, וגרנו במקום עירוני מידיי.

את הגילאים הללו אני זוכר כזמן של שמחה ואושר.

בשנים שעברו שכחתי לחלוטין את החיבה הזו שהייתה ונעלמה לה עם הזמן. התמודדות עם בית ספר, יחסים חברתיים וכל מה שבא בינהם כיסו את הזיכרונות הללו בשכבות רבות של אבק. גם השמחה והאושר הבסיסיים דהו להם ככל שהפנמתי שהעתיד המצופה ממני על ידי החברה הוא להיות משהו רחוק מאוד מאותה עבודת האדמה הפשוטה והנעימה שחוויתי. בגיל ההתבגרות ההבנה הזו הכניסה אותי לדיכאון. מה לי ולישיבה שעות מול מסכים, מחברות וספרי מתמטיקה?

מה שהוציא אותי בדיעבד מהדיכאון הקיומי הזה, זאת ההבנה שלמרות ההתוויה של החברה, זה לא חייב להיות ככה. זה יכול להיות תהליך ארוך ולא פשוט, אבל בסופו של דבר אני יכול לבחור ללכת בדרך אחרת, ליצור בשבילי ובשביל אחרים מרחב נעים מקבל ובטוח, המחובר לטבע ולפשטות הבלתי ניתנת להחלפה שקיימת בו. באותה תקופה הגיבורים שלי היו חלוצי העלייה השנייה וההיפים משנות ה-60, שתי קבוצות של מרדנים שביצעו את הקפיצה הזו ויצאו מחברות בורגניות ומנוכרות, עשו מהפכה בחייהם, ויצרו מעגל מהפכני וחדש.

קל לחלום בגיל ההתבגרות, אך לבצע בפועל קשה יותר, ובמשך שנים חיפשתי ולא הצלחתי למצוא את הנתיב בו אוכל להגשים את השאיפה הזו שלי. למדתי עבודה סוציאלית מתוך רצון לעסוק בעזרה ואחווה בין אנשים, אך עדיין, וכיום במערכות התמיכה החברתית הקיימות בארץ, כמעט לא הצלחתי למצוא מקום בו קיימים החופש והאחווה שכל כך כמהתי אליהם.

ואז הכרתי את יער המאכל בקדרון, ואת כל הרעיון של חקלאות ברת קיימא ויערות מאכל. לקראת סוף סדנת המבוא ליערות מאכל פתאום נפל לי האסימון!  יש פה דרך פעולה אשר מאפשרת לכל מה שאני חולם עליו לקרות: אפשרות לפעול בו זמנית לרפא, לשמח ולעזור לאדמה, לצומח, לחי, וכן, גם לאדם.

מתוך המקום הזה יזמתי עם שותפיי את הקמת "יערה – מקום לצמוח": חלקת אדמה בטוחה ומוגנת בלב העולם הגדול והמנוכר בו אנחנו מזמינים, את האדמה, הצמחייה, בעלי החיים ובני האדם פשוט להיות ולחוות את החיבור, הצמיחה והאושר שיכולים להתקיים מהמגע עם הטבע ומהפיכתה של שממה לגן עדן פורח.

יצאתי לדרך הזו מתוך חיפוש פיתרון למשבר שחווים בני אדם כמוני. מצאתי בדרך את הפיתרון לבני האדם ולכלל מערכות החיים, ואין דבר מרגש ונפלא מזה..

ליאור

בן הזוג של נועם, אבא לגילי בת 14,גנן אנתרופוסופי בעבר, ובשלן בהווה. מוזיקאי, אמן, ומדריך אומנות משקמת בהכשרה.

מה לי וליער מאכל שיקומי?

כילד שגדל בערי גוש דן (חשבתי שכדי לשתול עץ צריך לעשות חור במדרכה..), לא כל כך אהבתי להתלכלך, והעדפתי להישאר בבית. חוויית הטבע שלי התמצתה ברצון תמידי לחיות מחמד (בדירה בלי חצר), ובטיולים מבית הספר. לא חוויות אידאליות...
האהבה שלי לבעלי החיים הביאה אותי להפוך לצמחוני בגיל 12, וגרמה לי להעריך כבר בגילאים די צעירים אנשים שפועלים למען איכות הסביבה וטבעונות. ואני זוכר את התסכול שלי מכך שבסביבה הקרובה שלי, לא ראיתי הרבה מודעות לחשיבות של כל אלה.

מי שמכיר אותי יודע שגם היום אני אדם של בית ושל נוחות, ופחות עובד אדמה. אבל כאדם שמכיר ומתחבר לאיכויות המרפאות של הטבע, לקצב שלו והאסטטיות שלו – נשאר בי הרצון לחוויית טבע שתאפשר גם לי לשהות בטבע ולהנות מהיופי, מהפשטות ומהשקט שהוא משרה. ומהנשימה והריפוי שהוא מאפשר.

היערה שלנו היא מבחינתי אפשרות להביא את הטבע אל פתח הבית. מקום שבו אוכל להביא לידי ביטוי שאיפות ותיקות ועמוקות שלי ליצירה, ולעשיית טוב לעולם האדם, החי והצומח.
ומקום שבו יתאפשר לי ולכל מי שמעוניין – פשוט להיות, להתחבר למה שקורה כאן ועכשיו.
להיות אלטרנטיבה לחוויה האנושית הממהרת והמייצרת, ולהבין שיש זמן, להרגיש את החיבור המיידי של הפנים והחוץ כאחד, ללא יומרות וללא הרבה מילים – מחזוריות. נשימה.
מקום לצמוח.

אור

נשוי לנועה ואבא לרותם ואשל, יזם חברתי בתחום קיימות ויערות המאכל.

בעל ניסיון עשיר בפרמקלצ'ר מעשי, תכנון בר-קיימה ושיקום אקולוגי. מעסה רב תחומי.

מאמין בעשייה מתוך בחירה וחדוות יצירה משותפת.

שואף להיות חלק מהמעגלים הטבעיים ולהשתלב בהם כאדם וקהילה.

בשניים האחרונות שותף מוביל וממייסדי "יערה- מקום לצמוח".